רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יד · פסוק י
אֵין עִמְּךָ לַעְזוֹר. כְּלוֹמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ מְעַטִּים וְהֵם רַבִּים כְּחוֹל הַיָּם, וְאֵין כֹּחַ לָנוּ בִּפְנֵיהֶם, עִמְּךָ לַעְזוֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ; כְּלוֹמַר: בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לְךָ כֹּחַ לַעְזוֹר, לְפִיכָךְ עָזְרֵנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ:
אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ. אַל יִהְיֶה לְאוֹיְבֵינוּ, לְאוֹתוֹ אֱנוֹשׁ – כִּי אֱנוֹשׁ מוֹשֵׁל – עוֹצֵר יְדֵי עַמְּךָ נֶגְדְּךָ לְנַצְּחֵנוּ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: נִצַּחְנוּ אֱלֹהֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר מִפִּי הָרַב: אַל יְהִי לָנוּ אֱנוֹשׁ, שֶׁאָנוּ אֲנוּשִׁים, עוֹצֵר יָד מִלְּנַצְּחָם; דּוּגְמָא ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם״ (דברים יא:יז); ״כִּי עָצֹר עָצַר ה׳״ (בראשית כ:יח); כְּמוֹ ״אִם תַּעְצְרֵנִי״ (שופטים יג:טז):