רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ח · פסוק יא
הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִד. הִיא צִיּוֹן, שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בְּעִיר דָּוִד כְּשֶׁלְּקָחָהּ, וְהָיְתָה שָׁם עַד כְּלוֹתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ:
כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה. כָּל הָעִיר וְכָל הַבָּתִּים:
אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם. לְפִי שֶׁבָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן ה׳. בָּאָה – לְשׁוֹן נְקֵבָה, דּוּגְמָא ״וַאֲרוֹן בְּרִית ה׳ נִלְקָחָה״ (שמואל א ד:יז):