רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ח · פסוק י
חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וּבִמְלָכִים ״חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת״ (מלכים א ט:כג)! אֶלָּא זֶה וָזֶה אֶחָד הוּא, שֶׁמְחַסֵּר לְשָׁם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשָׁנָה וּמָנָה אוֹתָם שׁוּב, שֶׁהֲרֵי שָׁם כָּתוּב לְמַעְלָה ״לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים וְגוֹ׳ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים״ (מלכים א ה:ל) וְכָאן כְּתִיב לְעֵיל ״שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת״ (דברי הימים ב ב:א), נִמְצָא מַה שֶּׁחָסֵר בְּפָסוּק אֶחָד הוֹסִיף בְּפָסוּק אַחֵר. וּמְחַלְּקָם, בִּשְׁבִיל שֶׁהַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת הַיְּתֵרִים גֵּרִים הָיוּ, וְהָיוּ מְמֻנִּים עַל אוֹתָן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרוֹדִים עַל שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סֵבֶל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר. וְאֵלּוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם הַנֶּאֱמַר כָּאן – יִשְׂרְאֵלִים הָיוּ, מְמֻנִּים עַל אוֹתָם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גֵּרִים: