רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ז · פסוק יב
וַיֵּרָא ה׳ אֶל שְׁלֹמֹה בַּלָּיְלָה. בְּחֶזְיוֹן לָיְלָה:
שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ. בְּלָשׁוֹן שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: ״וְשָׁמַעְתָּ״ (דברי הימים ב ו:לט), הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׁמַעְתִּי תְּפִלָּתֶךָ; הוּא הִתְפַּלֵּל: ״בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם״ (דברי הימים ב ו:כו), הֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵן אֶעֱצֹר, הוּא הִתְפַּלֵּל ״רָעָב״ וְ״אַרְבֶּה״ (דברי הימים ב ו:כח), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: וְהֵן אֲצַוֶּה עַל חָגָב, הוּא הִתְפַּלֵּל עַל ״דֶּבֶר״ (דברי הימים ב ו:כח), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבוֹ: וְאִם אֲשַׁלַּח דֶּבֶר בְּעַמִּי:
וְיִכָּנְעוּ עַמִּי. בְּמַה שֶׁיִּתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשׁוּבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים. הֲרֵי שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ: