רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ז · פסוק ז
וַיְקַדֵּשׁ שְׁלֹמֹה אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר. רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִין בְּדָבָר זֶה (זבחים נט.-ס.); רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קִדֵּשׁ אֶת רִצְפַּת הָעֲזָרָה בִּקְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ, לְהַקְטִיר עַל הָרִצְפָּה, ״כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת… קָטָן מֵהָכִיל״ (מלכים א ח:סד), שֶׁרַבּוּ קָרְבָּנוֹת לְהָבִיא; אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (מלכים א ג:ד) ״אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל״ מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּמִנְיַן עוֹלוֹת, תִּמְצָא שֶׁזֶּה שֶׁל אֲבָנִים גָּדוֹל מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ שֶׁל מֹשֶׁה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ אַמָּה עַל אַמָּה וְשֶׁל שְׁלֹמֹה מְקוֹם מַעֲרַכְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע – הֲרֵי שֶׁל שְׁלֹמֹה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשֵׁשׁ כְּשֶׁל מֹשֶׁה! אִם כֵּן מַה הוּא קִדֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר? שֶׁקָּבַע בּוֹ מִזְבֵּחַ שֶׁל אֲבָנִים מְחֻבָּר בָּרִצְפָּה:
לֹא יָכוֹל לְהָכִיל. בְּשֶׁל מֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר, כְּאָדָם הָאוֹמֵר: נַנָּס פְּלוֹנִי וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה: