רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ו · פסוק לג
וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי מִתְפַּלֵּל לָתֵת לוֹ כִּדְרָכָיו (לעיל, ל), אֲבָל לְעוֹבֵד גִּלּוּלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לְךָ. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכִּירִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, תּוֹלֶה בְּעַצְמוֹ בַּחֲטָאָיו וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, אֲבָל הָעוֹבֵד גִּלּוּלִים קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָעוֹלָם, וְנִתְיַגַּעְתִּי בַּדְּרָכִים הַרְבֵּה עַד שֶׁבָּאתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא מָצָאתִי בּוֹ מַמָּשׁ כִּשְׁאָר אֱלָהוּת; לְפִיכָךְ: וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי: