אור ברסלב

רש"י על דברי הימים ב· רש״י

פרק ו

פרק ה

פסוק א

אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. הוֹאִיל וְהַבַּיִת מָלֵא עָשָׁן, עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בּוֹ בָּעֲרָפֶל, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, דִּכְתִיב ״וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים״ (שמות כ:יח); וַדַּאי שֶׁרְצוֹנוֹ לְהִתְעַכֵּב בּוֹ. וּבְסִפְרֵי פֵּרֵשׁ (מכילתא בא פסחא יב): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה. כְּשֶׁרָאָה הֶעָנָן אָמַר: עַתָּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי, שֶׁהֲרֵי כָּךְ הִבְטִיחַ לָבוֹא וְלִשְׁכֹּן בּוֹ מִתּוֹךְ עָנָן וַעֲרָפֶל; וְהֵיכָן אָמַר: ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת״ (ויקרא טז:ב):

פסוק ב

בֵּית זְבוּל. מָדוֹר:

לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. שֶׁמִּשֶּׁנִּבְחֲרָה לֹא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּמָקוֹם אַחֵר וְלֹא הֻתְּרוּ הַבָּמוֹת:

פסוק ג

וַיְבָרֶךְ אֶת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בְּסוֹף הָעִנְיָן (להלן פסוק יד ואילך):

פסוק ד

אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו. שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֵּן שֶׁיִּבְנֶה לוֹ בַּיִת:

מִלֵּא. קִיֵּם דְּבָרוֹ הַטּוֹב:

פסוק ה

מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי. שֶׁאַף זֶה דִּבַּרְתָּ אֶל אָבִי:

פסוק ו

וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם. מוּסָב עַל לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר:

וָאֶבְחַר בְּדָוִיד. מוּסָב עַל וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ:

פסוק ח

הֱטִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. כְּלוֹמַר: גַּם אֲנִי בּוֹחֵר בַּבַּיִת אֲשֶׁר עָלָה בְלִבְּךָ לִבְנוֹתוֹ, לְשַׁכֵּן שְׁמִי שָׁם; כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה (לעיל, ו):

פסוק יב

וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו. הָיָה לוֹ לוֹמַר כָּךְ: וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיק בֵּינְתַיִם לְהוֹדִיעַ עַל מָה עָמַד, וְכֵן בִּמְלָכִים (מלכים א ח:כב) ״וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֶר״:

פסוק יג

כִּי עָשָׂה שְׁלֹמֹה. מוּסָב עַל נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: הֵיאַךְ הָיָה גָּבוֹהַּ מִכּוּלָּם לְהַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו:

וַיַּעֲמֹד עָלָיו. וְעַתָּה יְכוֹלִין לִרְאוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם שֶׁמַּפְסִיק הָעִנְיָן, צָרִיךְ לוֹמַר כְּבָרִאשׁוֹנָה: נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכֵן וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה:

פסוק יד

אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים. מִמָּה שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד, שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר מִן הַשָּׁמַיִם לָתֵת לְאוֹהֲבֶיךָ, אַתָּה מַצְנִיעוֹ וְגוֹנֵז הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ בָּאָרֶץ:

הַהוֹלְכִים לְפָנֶיךָ. כְּמוֹ שֶׁהָלַךְ דָּוִד אָבִי; וְזֶה אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָוִד – בִּלְשׁוֹן אֲמָנַת הַבְטָחָה:

פסוק יח

כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ. לְשׁוֹן תְּמִיהָּ: וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּאֲמִין אָדָם שֶׁיֵּשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ! כִּי שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳, אֶלָּא מֵחֲמַת חֶסֶד שֶׁגָּמַלְתָּ לְדָוִד אָבִי, צִמְצַמְתָּ שְׁכִינָתְךָ:

אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי. וְלָמָּה בְּנִיתִיו? לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְלִפְנוֹת הוּא אֶל תְּפִלָּתֵינוּ:

פסוק יט

לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה. זוֹ צְעָקָה, כְּמוֹ ״וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״ (מלכים א כב:לו). וְעַל כָּרְחֲךָ: עַל צַעֲקָתָם שֶׁל כָּל אָדָם שֶׁהוּא נָס מִפְּנֵי צָרָתוֹ, אַל יִתְפַּלֵּל אֶלָּא בִּצְעָקָתוֹ בְּסֵתֶר. כָּךְ חִבּוּר הַמִּקְרָאוֹת, וְסוֹף הָעִנְיָן מוֹכִיחַ, שֶׁאָמַר: וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ – לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא בְּנָאוֹ אֶלָּא לְדַעַת כֵּן, לְהוֹרִיד בּוֹ שְׁכִינָה, כְּדֵי שֶׁיֵּשֵׁב עַל הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶל הַתְּפִלּוֹת שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בּוֹ:

פסוק כ

לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת. בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ:

פסוק כב

אִם יֶחֱטָא אִישׁ. מִקְרָא זֶה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַמְחַיֵּב חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה: אִם בֶּאֱמֶת הוּא מַשְׁבִּיעוֹ, וְהַנִּשְׁבָּע נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, אַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְאִם הַדִּין עִם הַנִּשְׁבָּע, שֶׁבַּעַל הַדִּין מַזְקִיקוֹ עַל שְׁבוּעָה שֶׁל חִנָּם, אַף הַמַּשְׁבִּיעוֹ קָרוּי רָשָׁע:

פסוק כג

וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק. שֶׁלֹּא לְעָנְשׁוֹ עַל הַשְּׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת הוּא נִשְׁבַּע. וְתוֹסֶפְתָּא דְּסוֹטָה מְפָרֵשׁ (תוספתא סוטה א:ג): אֶת אֲשֶׁר יֶחֱטָא – בּוֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ; וְנָשָׂא בוֹ אָלָה – וִיחַיֵּב בּוֹ אָלָה, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִים אוֹתָהּ כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ; לִפְנֵי מִזְבְּחֶךָ – כְּדִכְתִיב ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה״ (במדבר ה:יח):

לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. כְּדִכְתִיב ״וְצָבְתָה בִטְנָהּ״ (במדבר ה:כז):

וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק. דִּכְתִיב ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״ (במדבר ה:כח):

פסוק כד

וְאִם יִנָּגֵף עַמְּךָ. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיָּדְךָ קְצָרָה מִלְּהוֹשִׁיעַ, אֶלָּא דָּבָר זֶה גּוֹרֵם: כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ:

וְשָׁבוּ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ. פִּתְרוֹן: וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם (ויקרא כו:מ), וְהָאַחֲרוֹן מוֹכִיחַ: וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וּמֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם:

פסוק כה

וַהֲשֵׁיבוֹתָם. וְהָשֵׁב אוֹתָם אֶל הָאֲדָמָה; כִּי כְּשֶׁנּוֹפְלִים וְנִגָּפִים לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, תּוֹפְשִׂים מַה שֶּׁיְּכוֹלִים וּמְבִיאִים אוֹתָם בְּשִׁבְיָה אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת:

פסוק כו

בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם. כְּדִכְתִיב ״וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר״ (דברים יא:יז):

פסוק כז

כִּי תוֹרֵם אֶל הַדֶּרֶךְ. כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ כְּשֶׁהָיָה רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים (שמואל ב כא:א), וְהוֹרֵיתָ וְאָמַרְתָּ לָהֶם: ״אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים״ (שמואל ב כא:ב), כְּמוֹ כֵן תּוֹרֵם אֵיזֶה חֵטְא גּוֹרֵם לָהֶם עַל מָה נֶעֶצְרוּ הַשָּׁמַיִם:

פסוק כח

כָּל נֶגַע. פִּתְרוֹן: הֲרֵי זָכַרְתִּי לְךָ דֶּבֶר, שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, נְגִיפָה, אַף בַּעֲצִירַת גְּשָׁמִים, וּמָה עוֹד לְהַרְבּוֹת? אֶלָּא כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה כִּי יִהְיֶה וְהִתְפַּלֵּל:

פסוק כט

וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה. וְזֶה שֶׁאָמַר: כָּל תְּפִלָּה וְכָל תְּחִנָּה שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן עַל זֹאת מִכָּל אֶחָד הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:

אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ. כְּלוֹמַר: אִם יִתְפַּלֵּל עַל נִגְעוֹ וְעַל מַכְאֹבוֹ לַהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ:

פסוק ל

וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו וְגוֹ׳. לָרָשָׁע כְּרִשְׁעָתוֹ וְלַצַּדִּיק כְּצִדְקָתוֹ (דברים ז:י); שֶׁאִם לֹא יְשַׁלֵּם לָרָשָׁע כְּפִי רוֹעַ מַעַלְלֵיו, יַטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְיֹאמַר: ״אֵין אֱלֹהִים״ (תהלים יד:א) (אָז) יוֹדֵעַ לְבָבוֹ וְיִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם; כְּמוֹ כֵן תַּעֲשֶׂה לַצַּדִּיק כְּצִדְקָתוֹ, שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ:

פסוק לא

לְמַעַן יִירָאוּךָ. וְיָשׁוּב הָרָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וּלְכָךְ אֲנִי מִתְפַּלֵּל לָתֵת לוֹ לָאִישׁ ״כִּדְרָכָיו״ (ירמיה לב:יט):

פסוק לג

וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי. בְּיִשְׂרָאֵל אֲנִי מִתְפַּלֵּל לָתֵת לוֹ כִּדְרָכָיו (לעיל, ל), אֲבָל לְעוֹבֵד גִּלּוּלִים: כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לְךָ. לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַכִּירִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיוֹדְעִין שֶׁהַיְּכֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִם אֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, תּוֹלֶה בְּעַצְמוֹ בַּחֲטָאָיו וּמְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, אֲבָל הָעוֹבֵד גִּלּוּלִים קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שִׁמְעוֹ בְּכָל הָעוֹלָם, וְנִתְיַגַּעְתִּי בַּדְּרָכִים הַרְבֵּה עַד שֶׁבָּאתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְלֹא מָצָאתִי בּוֹ מַמָּשׁ כִּשְׁאָר אֱלָהוּת; לְפִיכָךְ: וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי:

פסוק לד

דֶּרֶךְ הָעִיר. פְּנֵיהֶם לְצַד יְרוּשָׁלַיִם:

פסוק לה

וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם. נִקְמָתָם בְּאוֹיְבֵיהֶם. עִנְיָן אַחֵר: צָרְכֵיהֶם; דֻּגְמָא: ״לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ״ (מלכים א ח:נט):

פסוק לח

אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ. פִּתְרוֹן: הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי כְּדֵי לְגַדֵּל שְׁמֶךָ, כִּי אָז, כְּשֶׁתְּקַבֵּל תְּפִלָּתָם, אָז יִתְפַּלְּלוּ לְךָ בַּבַּיִת הַזֶּה אוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְיִפְנוּ לְבֵיתְךָ זֶה:

פסוק לט

וְשָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתָם. וְעַל זֶה יִתְגַּדֵּל שִׁמְךָ בָּעוֹלָם:

פסוק מא

וְעַתָּה קוּמָה ה׳. שֶׁלֹּא לְהִטַּלְטֵל כַּאֲשֶׁר עַד עַתָּה: מִשִּׁילֹה לְנוֹב וּמִנּוֹב לְגִבְעוֹן:

אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. שֶׁלֹּא יִטַּלְטֵל עוֹד מֵעַתָּה:

עֻזֶּךָ. עַל שֵׁם כֵּן קָרוּי עֻזֶּךָ, עַל שֶׁעָשָׂה נִפְלְאוֹתָיו וַעֲזוּזוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים; וְכֵן כְּתִיב בְּ״הוֹדוּ לַה׳״ (דברי הימים א טז:ח): ״דִּרְשׁוּ ה׳ וְעֻזּוֹ״ (דברי הימים א טז:יא). וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים (עבודה זרה כד:): ״וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת״ (שמואל א ו:יב) – מָה שִׁירָה אָמְרוּ? ״הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ״ (תהלים צח:א):

יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה. מֵחֲמַת שֶׁלֹּא יִטַּלְטְלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם; כְּמוֹ ״וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו״ (ישעיהו יא:ה):

וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב. בְּרוֹב טוֹבוֹת וּמַעַשְׂרוֹת הַנִּתָּן לַלְוִיִּם בִּשְׂכַר שֶׁשּׁוֹמְרִין אֶת הָאָרוֹן וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו:

פסוק מב

אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. מִלַּעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמָּדִי; וְאִם לֹא לְמַעֲנִי, עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ:

תוכן העניינים

רש"י על דברי הימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה