רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ו · פסוק כב
אִם יֶחֱטָא אִישׁ. מִקְרָא זֶה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַמְחַיֵּב חֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה: אִם בֶּאֱמֶת הוּא מַשְׁבִּיעוֹ, וְהַנִּשְׁבָּע נִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, אַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְאִם הַדִּין עִם הַנִּשְׁבָּע, שֶׁבַּעַל הַדִּין מַזְקִיקוֹ עַל שְׁבוּעָה שֶׁל חִנָּם, אַף הַמַּשְׁבִּיעוֹ קָרוּי רָשָׁע: