רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ד · פסוק ו
וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה. לְבַד אוֹתָן שֶׁל מֹשֶׁה (שמות ל:יח):
וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין. לַכִּיּוֹר שֶׁל מֹשֶׁה:
וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול לְרָחְצָה בָהֶם. קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם:
אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם. מִן מֵימֵי הַכִּיּוֹר יָדִיחוּ קִרְבֵי הָעוֹלָה. וְדַוְקָא עוֹלָה, אֲבָל שְׁלָמִים לֹא, שֶׁהוּא נֶאֱכָל לַבְּעָלִים בְּכָל הָעִיר. הַכִּיּוֹרִים הָיוּ לְקִדּוּשׁ טְבִילָה: