רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כט · פסוק י
וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה׳ לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל. שֶׁהִקְהִיל, כְּדַאֲמַר לְעֵיל ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד״ (דברי הימים א כח:א), וַיְבָרְכֵם עַל הִתְנַדְּבָם:
וַיֹּאמֶר דָּוִיד בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. לְפִיכָךְ הִזְכִּיר יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵאַבְרָהָם וְיִצְחָק, לְפִי כִּי יַעֲקֹב גַּם הוּא נָדַר, דִּכְתִיב ״וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר״ (בראשית כח:כ):
יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ. יִשְׂרָאֵל סָבָא; וְגַם בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ע:א) מְפֹרָשׁ כָּךְ; נָדַרְתִּי אֲנִי דָוִד וְעַמִּי כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל סָבָא; וְכָל הַנּוֹדֵר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּנִדְרוֹ יִשְׂרָאֵל; וְכֵן ״אֲשֶׁר… נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב״ (תהלים קלב:ב):
מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם. אָמַר דָּוִד: גֵּר אֶחָד הָיָה יִתְרוֹ בֵּין שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וְאָמַר: ״בָּרוּךְ ה׳ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם״ (שמות יח:י); גְּנַאי גָּדוֹל הוּא זֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי הֲרֵינִי מוֹסִיף לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִיִּתְרוֹ (סנהדרין צד.):