רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כה · פסוק ג
וּמַתִּתְיָהוּ שִׁשָּׁה. וְלֹא תִמְצָא אֶלָּא חָמֵשׁ! אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת אֶת שִׁמְעִי, וְרָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁגַּם הוּא עָתִיד לִהְיוֹת רֹאשׁ מִשְׁמָרָה, לְפִיכָךְ אָמַר: שִׁשָּׁה; וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְפָנֵינוּ הָעֲשִׂירִי שִׁמְעִי. זֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַפַּיְּטָן (בקדשת של יוצר דפרשת שקלים) ״רָשׁוּם מִבֶּטֶן לְהִפָּקֵד בְּמִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״:
עַל יְדֵי אֲבִיהֶם יְדוּתוּן. דֻּגְמָא: ״עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק״ (נחמיה ג:ח):
הַנִּבָּא עַל הוֹדוֹת וְהַלֵּל. שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִים בְּכִנּוֹר מִזְמוֹרֵי ״הוֹדוּ״ וּמִזְמוֹרֵי ״הַלְלוּיָהּ״, וְהָיָה מִתְנַבֵּא: