רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כ · פסוק ו
וַיְהִי אִישׁ מִדָּה. דֻּגְמָא: ״אַנְשֵׁי מִדּוֹת״ (במדבר יג:לב), כְּלוֹמַר: אִישׁ גָּדוֹל. וּלְפִי שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְמָדְדוֹ, קוֹרֵהוּ אִישׁ מִדָּה:
וְאֶצְבְּעֹתָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּיָדַיִם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרַגְלַיִם, וּבִשְׁמוּאֵל אוֹמֵר ״עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִסְפָּר״ (שמואל ב כא:כ); כְּלוֹמַר: זֶה בְּצַד זֶה, שֶׁיָּכוֹל לִמְנוֹת. וְגַם זֶה הָיָה כֹּחוֹ, שֶׁיָּכוֹל לֶאֱחוֹז הַחֶרֶב בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּיָדוֹ. וּבְמַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת מְפָרֵשׁ (בכורות מה:): לָמָּה לִי דִּכְתִיב שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע? צְרִיכָא, אִי כָּתַב רַחֲמָנָא שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ, הֲוָה אָמְרִינָן: שִׁית דִּידֵיהּ וְשִׁית דְּכַרְעֵיהּ, לְכָךְ כְּתִיב: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע; וְאִי כְּתִיב עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, הֲוָה אָמְרִינָן: שֶׁבַע בְּהָא וְחָמֵשׁ בְּהָא, לְכָךְ כָּתַב רַחֲמָנָא: שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע: