רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יד · פסוק יד
הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ אֶת שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד? אָמַר לָהּ: עַל שֶׁלֹּא הִמְתִּין לִשְׁמוּאֵל שִׁבְעַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ (שמואל א יג:ח-יד); אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנַסֶּה עַתָּה אֶת דָּוִד: הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וְגוֹ׳; וְכָל זֶה שָׁמַר דָּוִד (שוחר טוב כז:ב):