רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יד
פסוק א
וַיִּשְׁלַח חוּרָם מֶלֶךְ צוֹר. מְפֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פה:ד): לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לְשֵׁבֶט יְהוּדָה; כֵּן עָשָׂה חִירָה הָעֲדֻלָּמִי לִיהוּדָה (בראשית לח:יב):
וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים. אֻמָּנִים:
פסוק ב
וַיֵּדַע דָּוִיד כִּי הֱכִינוֹ ה׳ לְמֶלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ מַלְכֵי עַמִּים תְּשׁוּרוֹת:
פסוק ג
וַיִּקַּח דָּוִיד וְגוֹ׳. וְכָל זֶה חָזְקוֹ שֶׁל דָּוִד:
פסוק ח
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים. לְפִי שֶׁפְּלִשְׁתִּים הָיוּ מוֹשְׁלִים כָּל הַיָּמִים עַד שֶׁבָּא שָׁאוּל וְדָוִד, כְּדִכְתִיב בְּשִׁמְשׁוֹן ״וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים״ (שופטים טו:יא), וְכֵן ״הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וְגוֹ׳״ (שמואל א ד:ט), וְכֵן לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ ״וַיִּרְאוּ כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר וַיַּעַזְבוּ עָרֵיהֶם וַיָּנוּסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם״ (דברי הימים א י:ז). בְּאוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן לְבַד לֹא אָמְרוּ דָּבָר וְלֹא חָשְׁשׁוּ עַל שֶׁמָּלַךְ דָּוִד עַל חֶבְרוֹן, כִּי אָמְרוּ מַה לָּנוּ שֶׁמָּא נְצִיב אוֹ שַׂר מִנָּהוּ לְדָוִד עַל חֶבְרוֹן; אֲבָל כְּשֶׁנִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָז עָלוּ כָל הַפְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד, שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁיְּהֵא מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁעוֹד הֵם יִהְיוּ מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם:
פסוק י
וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים. עַל יְדֵי אוּרִים וְתֻמִּים:
פסוק יא
וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל פְּרָצִים. שֶׁנִּקְרָא אַחֲרֵי כֵן בַּעַל פְּרָצִים עַל שֵׁם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבָיו בְּיָדוֹ, שֶׁנָּסוּ וְנִפְרְצוּ זֶה מֵעַל זֶה:
כְּפֶרֶץ מָיִם. כְּגַלֵּי מַיִם שֶׁנִּפְרָצִים מִמְּקוֹמָם וְנוֹפְלִים לְמָקוֹם אַחֵר:
פסוק יד
הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ אֶת שָׁאוּל מִלִּפְנֵי דָוִד? אָמַר לָהּ: עַל שֶׁלֹּא הִמְתִּין לִשְׁמוּאֵל שִׁבְעַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ (שמואל א יג:ח-יד); אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנַסֶּה עַתָּה אֶת דָּוִד: הָסֵב מֵעֲלֵיהֶם וְגוֹ׳; וְכָל זֶה שָׁמַר דָּוִד (שוחר טוב כז:ב):