רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יד · פסוק ח
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל פְּלִשְׁתִּים. לְפִי שֶׁפְּלִשְׁתִּים הָיוּ מוֹשְׁלִים כָּל הַיָּמִים עַד שֶׁבָּא שָׁאוּל וְדָוִד, כְּדִכְתִיב בְּשִׁמְשׁוֹן ״וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים״ (שופטים טו:יא), וְכֵן ״הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם וְגוֹ׳״ (שמואל א ד:ט), וְכֵן לְמַעְלָה בְּפָרָשָׁה זוֹ ״וַיִּרְאוּ כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר וַיַּעַזְבוּ עָרֵיהֶם וַיָּנוּסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם״ (דברי הימים א י:ז). בְּאוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ דָּוִד בְּחֶבְרוֹן לְבַד לֹא אָמְרוּ דָּבָר וְלֹא חָשְׁשׁוּ עַל שֶׁמָּלַךְ דָּוִד עַל חֶבְרוֹן, כִּי אָמְרוּ מַה לָּנוּ שֶׁמָּא נְצִיב אוֹ שַׂר מִנָּהוּ לְדָוִד עַל חֶבְרוֹן; אֲבָל כְּשֶׁנִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, אָז עָלוּ כָל הַפְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד, שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁיְּהֵא מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁעוֹד הֵם יִהְיוּ מוֹשְׁלִים עֲלֵיהֶם: