רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יב · פסוק כה
בְּנֵי יְהוּדָה נֹשְׂאֵי צִנָּה וָרֹמַח שֵׁשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת. וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁמִּיהוּדָה בָּאוּ לוֹ מְעַט מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט שֶׁבָּא לוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין צָרִיךְ לָבוֹא לוֹ שׁוּם אָדָם מִיהוּדָה לְהַמְלִיכֵהוּ, כִּי בְּנֵי יְהוּדָה הֵם הִמְלִיכוּהוּ כְּבָר בְּחֶבְרוֹן, אֲבָל יֶתֶר הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ עִם בְּנֵי שָׁאוּל עַד עַתָּה הֵם הֻצְרְכוּ לָבוֹא בְּחֶבְרוֹן לְהַמְלִיכוֹ:
חֲלוּצֵי צָבָא. הַמּוֹצִיאִים מִן הָעָם; וְדֻגְמָתוֹ: ״חֲלוּצֵי צָבָא״ דְּמַטּוֹת (במדבר לא:ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲלוּצִים – כְּמוֹ זְרִיזִים, כְּמוֹ ״רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ״ (ויקרא רבה לד:טו):