רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יב · פסוק ט
לְמְצַד מִדְבָּרָה. לִמְצוּדוֹת הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּחְבָּא מִפְּנֵי שָׁאוּל, דִּכְתִיב ״וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעוֹן בָּעֲרָבָה״ (שמואל א כג:כד), וּכְתִיב ״וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין גֶּדִי״ (שמואל א כד:א):
וּפְנֵי אַרְיֵה. פְּנֵיהֶם מְפֻחָדִים כְּאַרְיֵה:
וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר. קַלִּים הָיוּ בִּמְרוּצָתָם, כִּי דַּרְכָּן שֶׁל צְבָאִים לָרוּץ עַל הֶהָרִים כְּשֶׁצָּדִין אוֹתָם: