רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק י · פסוק יב
וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה. לְיָבֵשׁ גִּלְעָד:
וַיָּצוּמוּ שִׁבְעַת יָמִים. וְלָמָּה מָסְרוּ עַצְמָם בְּסַכָּנָה, לָקַחַת גּוּפוֹת שָׁאוּל וּבָנָיו מֵהַר גִּלְבּוֹעַ, יוֹתֵר מִשְּׁאָר יִשְׂרָאֵל? לְפִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם שָׁאוּל טוֹבָה, שֶׁהִצִּילָם כְּשֶׁעָלָה נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי עֲלֵיהֶם (שמואל א יא:א); וּכְנֶגֶד אוֹתָם שִׁבְעַת יָמִים שֶׁנָּתְנוּ לָהֶם זְמַן אִם יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ (שמואל א יא:ג) וְהָיוּ צָמִים וּמִתְעַנִּים אוּלַי יָבֹא לָהֶם מוֹשִׁיעַ, וּבָא שָׁאוּל וְהוֹשִׁיעָם, כְּנֶגְדָּן נִתְעַנּוּ עַתָּה גַּם הֵם שִׁבְעַת יָמִים; וְגַם מִפְּנֵי אֲבֵילוּת שֶׁנָּהֲגוּ שִׁבְעַת יָמִים, כִּי גַּם קְרוֹבֵיהֶם הָיוּ: כְּשֶׁהָרְגוּ יִשְׂרָאֵל אֶת יוֹשְׁבֵי גִּבְעָה בְּמַעֲשֵׂה פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים כא), נָתְנוּ אַנְשֵׁי יָבֵשׁ בְּנוֹתֵיהֶם לְבִנְיָמִין כְּשֶׁחֲטָפוּם מִן הַמְּחוֹלוֹת (שופטים כא:כג):