רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק י · פסוק ג
וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים בַּקָּשֶׁת. בּוֹא וּרְאֵה, כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה לְנֶגֶד ה׳ (משלי כא:ל), כִּי נֶגֶד ה׳ דַּרְכֵי אִישׁ: בִּנְיָמִין הָיוּ שׂוֹנְאֵיהֶם נוֹפְלִים לִפְנֵיהֶם בַּקֶּשֶׁת, כִּי הֵם בְּקִיאִים בַּקֶּשֶׁת, כְּדִכְתִיב ״אִטֵּר יַד יְמִינוֹ וְגוֹ׳״ בְּשׁוֹפְטִים (שופטים כ:טז), וְכֵן בִּיהוֹנָתָן ״צְדָה אוֹרֶה לְשַׁלַּח לִי לְמַטָּרָה״ (שמואל א כ:כ), וְכָתִיב לְמַטָּה ״בִּנְיָמִן נוֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מִימִינִים וְגוֹ׳״ (דברי הימים א יב:ב), וְכֵן בְּאָסָא בְּסֵפֶר זֶה ״וּמִבִּנְיָמִן נוֹשְׂאֵי מָגֵן וְדוֹרְכֵי קֶשֶׁת וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב יד:ז); אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם סָר מֵעַל שָׁאוּל, נָפַל בְּיַד רוֹבֵה קֶשֶׁת – בְּדָבָר שֶׁהוּא אוּמָּנוּתוֹ. וַיָּחֶל מִן הַיּוֹרִים. כְּמוֹ ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה״ (אסתר ד:ד):