רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק טז · פסוק כב
אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ. בְּאַבְרָהָם כְּתִיב ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית יב:יז), וּכְתִיב ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת וְגוֹ׳״ (בראשית כ:ג); בְּיַעֲקֹב כְּתִיב ״וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ וְגוֹ׳״ (בראשית לא:כד), וְעוֹד בְּיַעֲקֹב שֶׁבָּאוּ אֵלָיו לְהָרְגוֹ עַל שֶׁהָרְגוּ שְׁכֶם וַחֲמוֹר, וְכָתִיב ״וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים״ (בראשית לה:ה). וּבְסֵפֶר תְּהִלִּים מְפֹרָשׁ יוֹתֵר, כִּי הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְסֻיָּם כָּאן כִּדְכְתִיב הָתָם ״וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ (תהלים קה:טז), כְּדֵי לְהַגְלוֹתָם לְמִצְרָיִם: