רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק טז · פסוק כא
לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם. אַף־עַל־פִּי כֵן שֶׁהָלְכוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמִנְהָג לְהַזִּיק עוֹבְרֵי דְרָכִים, כְּשֶׁבָּאִין לַמָּלוֹן מוֹצְאִין עֲלֵיהֶן עֲלִילוֹת, אֲבָל אֵלּוּ לֹא הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַזִּיקָם וּלְעָשְׁקָם; דּוּגְמָא: ״אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ״ (ויקרא ה:כא). וְאִם תֹּאמַר: מַה שֶּׁלֹּא עֲשָׁקוּם חוֹמְסֵי דְרָכִים וּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת שֶׁעָבְרוּ אֵלּוּ בְּתוֹכָן, לְפִי שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ בָּם, אֲבָל אִם הָיוּ מַרְגִּישִׁים בָּם הָיוּ עוֹשְׁקִים אוֹתָם, לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. כְּלוֹמַר: וַדַּאי עֲשָׁקוּם, כְּגוֹן פַּרְעֹה לְאַבְרָהָם (בראשית יב:יז) וַאֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק (בראשית כ:יח) וְלָבָן וּשְׁכֶם לְיַעֲקֹב (בראשית ל-לא; לד) וְאָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שוחר טוב קה:ד):