רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק טו · פסוק כט
וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁסֵּפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים בִּשְׁבִיל כְּבוֹד דָּוִד הוּא, לְפִיכָךְ אֵין כָּתוּב כָּאן מַה אָמְרָה מִיכַל לְדָוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁמוּאֵל: ״מַה נִּכְבָּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵיקִים״ (שמואל ב ו:כ), כִּי זִילוּתָא שֶׁל דָּוִד הָיָה שֶׁאָמְרָה לוֹ אִשָּׁה כֵּן: