רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ד · פסוק לא
אֵלֶּה עָרֵיהֶם עַד מְלֹךְ דָּוִד. פִּתְרוֹן: כְּשֶׁהִרְבּוּ בְּנֵי יְהוּדָה, עָשׂוּ תַּרְעוֹמוֹת עַל בְּנֵי שִׁמְעוֹן מִימֵי שָׁאוּל, וְרָצוּ לְגָרְשָׁם מֵאַרְצָם, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגָרְשָׁם, וְאַף כִּי הָיָה כָּל יָמָיו בְּטִרְדָּה וּבְמִלְחָמוֹת; וּכְשֶׁמָּלַךְ דָּוִד בָּאוּ שִׁבְטוֹ לִשְׁאֹל מִבְּנֵי שִׁמְעוֹן אֶת אַרְצָם שֶׁהִשְׁאִילוּ לָהֶם, וְהָלַךְ דָּוִד וְגָר שָׁם; כִּי שָׁאוּל לֹא חָשַׁשׁ בְּכָךְ, מִפְּנֵי שִׂנְאַת דָּוִד שֶׁהָיָה מִיהוּדָה; וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: אֵלֶּה עָרֵיהֶם עַד מְלֹךְ דָּוִד, וּכְשֶׁמָּלַךְ גֵּרְשָׁם. מִפִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר מְשֻׁלָּם ז״ל, וְכֵן פֵּרֵשׁ לִי רַבִּי שְׁלֹמֹה בַּר לֵוִי אֲחִי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: