רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ד · פסוק י
וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי. בַּנַּחֲלוֹת:
וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה. אִם תִּהְיֶה עִמִּי וְתַצִּילֵנִי מֵרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי, שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לִי שׁוּם נֶזֶק וְצַעַר וְעֶצֶב; וְהוּא נָדַר מַה שֶּׁנָּדַר:
וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל. וְשִׁלֵּם נִדְרוֹ. וּמִכָּאן מְבִיאִין רְאָיָה כְּשֶׁפּוֹסְקִין צְדָקָה (בַּצִּבּוּר) בַּעֲבוּר מָה, שֶׁאֵין נוֹדְרִין אֶלָּא נוֹתְנִין בְּלֹא נֶדֶר; וּמִדְרָשׁוֹ יָדוּעַ (תמורה טז.):