רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק נה
וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ. סִיעַת יַעְבֵּץ, שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם, כְּדִכְתִיב לְמַטָּה ״וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו״ (דה״א ד:ט):
תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים. כֻּלָּם שְׁמוֹת בֵּית אֲבִיהֶם:
הֵמָּה הַקִּינִים. וְהֵיכָן מְקוֹמָם שֶׁל אֵלּוּ, וַהֲלֹא הֵם יוֹשְׁבֵי קַיִן?! שָׁם מָקוֹם, דִּכְתִיב ״הַקַּיִן וְגִבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר״ (יהושע טו:נז);
הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב. שֶׁיָּצְאוּ מֵחַמַּת שֶׁהָיָה שֶׁל בֵּית רֵכָב וְיָשַׁב בְּקֵין. עִנְיָן אַחֵר: יַעְבֵּץ שֵׁם שֶׁל עִיר, וְשֶׁל יִשָּׂשכָר הָיְתָה, כְּדִכְתִיב ״וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וְאָבֶץ״ (יהושע יט:כ):
הֵמָּה הַקִּינִים. צוֹרְפִים, ״וַיִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף״ (שופטים יז:ד) – תַּרְגּוּמוֹ: ״לְקִינָאָה״ (תרגום יונתן):