רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק נד
בְּנֵי שַׂלְמָא בֵּית לֶחֶם. בְּנֵי שַׂלְמָא הָיוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית לֶחֶם הַנְּטוֹפָתִי:
עַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב. וְגַם מִיּוֹשְׁבֵי נְטוֹפַת וְעַטְרוֹת בֵּית יוֹאָב, חֲצִי מְדִינַת הַמָּנַחְתִּי, תָּפְשׂוּ לָהֶם בְּנֵי צָרְעָה, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בָּהֶם. שֵׁם מְקוֹמוֹת הֵן: ״מַהְרַי הַנְּטוֹפָתִי״, ״בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִי״ (שמואל ב כג:כט) – גִּבּוֹרֵי דָוִד; וּמָנַחַת – ״וַיַּגְלוּם אֶל מָנַחַת״ (דברי הימים א ח:ו):