רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק מב
וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל. לְפִי שֶׁיִּחֵס לְמַעְלָה קְצָת מִשְׁפְּחוֹת כָּלֵב וְהִפְסִיק בְּיַחַס יְרַחְמְאֵל, צָרִיךְ לוֹמַר: כָּלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל, שֶׁלֹּא תֹּאמַר כְּבָר יִחֵס כָּל מִשְׁפְּחוֹת כָּלֵב; לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל, שֶׁזֶּה לֹא כָּלֵב אַחֵר הָיָה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל הַיַּחַס: אֵינוֹ מְיַחֵס כְּסֵדֶר, אֶלָּא מְיַחֵס קְצָת מִמִּשְׁפַּחַת פְּלוֹנִי וְתוֹפֵשׂ מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת, וּכְשֶׁיִּחֵס קְצָת מִמִּשְׁפָּחָה זוֹ, מַתְחִיל לְיַחֵס מִשְׁפָּחָה רִאשׁוֹנָה כְּבַתְּחִלָּה, וְשׁוּב הָאַחֶרֶת; וְכֵן מְעֻרְבָּב כָּל סֵפֶר הַיַּחַס הַזֶּה:
הוּא אֲבִי זִיף. שַׂר שֶׁל זִיף וְשַׂר כָּל בְּנֵי מָרֵשָׁה וְשַׂר חֶבְרוֹן. וְשֵׁם הָעֲיָירוֹת הָאֵלֶּה כְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע טו), וְכִדְכְתִיב ״זִיף וְטֶלֶם וּבְעָלוֹת״ (יהושע טו:כד), וּכְתִיב ״קְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה״ (יהושע טו:מד):