רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק לה
וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ לְאִשָּׁה. מִכָּאן אָמְרוּ: בִּתְּךָ בָּגְרָה, שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וְתְנֵהוּ לָהּ (פסחים קיג.). וּמִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים בִּיבָמוֹת יְרוּשַׁלְמִי (הוריות ג,ה): אַל תַּאֲמֵן בְּגֵר עַד חֲמִשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת, וַחֲמִשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת הֵם מִן עַתָּי הַמִּצְרִי עַד יִשְׁמָעֵאל, וְיֶשׁ אוֹמְרִים שִׁשָָּׁה עָָָָשָׂר דּוֹרוֹת עִם יַרְחָע. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (רות רבה ח.): אֶפְשָׁר כֵּן שֶׁהָיָה ״מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה״ (מלכים ב כה,כה) וַהֲלֹא יִשְׁמָעֵאל מִזֶּרַע יְרַחְמְאֵל הָיָה וְלֹא מִן רָם! אֶלָּא שֶׁהֶעֱבִיר מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ: