רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק כג
וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם. גְּשׁוּר הוּא ״גְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי״ (דברים ג:יד). לְפִי שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לָאֲרַמִּים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וַאֲרָם הָיוּ יוֹשְׁבִים בַּמִּזְרָח, דִּכְתִיב ״אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר״ (ישעיה ט:יא). וּבִימֵי הַשּׁוֹפְטִים כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל מְסָרָם בְּיַד אוֹיֵב, בְּיַד אֲרָם (שופטים ג:ח), וְאָז הָלְכוּ וְלָקְחוּם מֵהֶם. וּכְשֶׁבָּא דָּוִד הֶחֱזִירָן, וּלְפִי שֶׁהֶחֱזִירָן כְּתָבָן כָּאן: