רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק כא
וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר. כָּל זֶה מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁהֲרֵי חֶצְרוֹן בָּא אֶל בַּת מָכִיר, לְקָחָהּ לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת, דּוּגְמָא ״כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל בַּת שֶׁבַע״ (תהלים נא:ב), וְהוּא הָיָה בֶּן שִׁשִּׁים; הֲרֵי שְׁנֵי דְבָרִים לְבַת מָכִיר לִגְרִיעוּתָא: אַחַת – שֶׁלֹּא לְקָחָהּ לְשׁוּם אִישׁוּת, וְאַחַת – שֶׁחֶצְרוֹן הָיָה זָקֵן; מִפְּנֵי כְּבוֹד מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה נְתָנוּהָ לוֹ, וּכְשֶׁהוֹלִיד יָאִיר, נָתְנוּ לוֹ בְּנֵי מָכִיר עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים לִיקַח אִשָּׁה אַחַת מִבְּנוֹתָיו: