רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק כ
וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל. צֵא וַחֲשׁוֹב, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה פָּחוֹת מִן שְׁמוֹנֶה שָׁנִים כְּשֶׁהוֹלִידוּ, שֶׁהֲרֵי כָּלֵב הָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנִים בַּמְרַגְּלִים, דִּכְתִיב ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלוֹחַ וְגוֹ׳״ (יהושע יד:ז), וְאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר נוֹלְדוּ כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי הוּקַם הַמִּשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה בְּצַלְאֵל. כָּלֵב הָיָה בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד עֲזוּבָה אִשָּׁה, וּבֶן תֵּשַׁע כְּשֶׁהוֹלִיד יְרִיעוֹת, וְאַחַר מִיתַת עֲזוּבָה אִשְׁתּוֹ לָקַח אֶת אֶפְרָת וְהוֹלִידָה אֶת חוּר בְּשָׁנָה אַחֶרֶת, הֲרֵי בֶּן עֶשֶׂר שָׁנִים. וְחוּר בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד אֶת אוּרִי, וְאוּרִי בֶּן שְׁמוֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִיד בְּצַלְאֵל, הֲרֵי עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ שָׁנִים; וּכְתִיב ״וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב״ (שמות לו:א) – וְאֵין ״אִישׁ״ פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הֲרֵי בְּצַלְאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה הַמִּשְׁכָּן בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; הֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר אַחַת. נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה פָּחוֹת מִן שְׁמֹנֶה כְּשֶׁהוֹלִידוּ; וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין סט:); וּמִדְרָשׁ: בֶּן שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ הוֹלִידוּ: