רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק ז
וּבְנֵי כַרְמִי עָכָר. וְלָמָּה אֲנִי קוֹרֵהוּ עָכָר, וַהֲלֹא עָכָן שְׁמוֹ? (וּמְפֹרָָשׁ) לְפִי שֶׁהוּא עָכַר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עַל הַחֵרֶם וְנָפְלוּ עַל יָדוֹ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה (אֶלֶף) אִישׁ. וְהוּא מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי (דברי הימים א א:א), שֶׁכָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְסַפֵּר בִּגְנוּת מְסַפֵּר, (וְאַף עַל פִּי כֵּן) (ס״א וְעַל כֵּן לֹא) יָצָא מַלְכוּת מֵהֶם: