רש"י על אסתר· רש״י
פרק ה
פסוק א
מַלְכוּת. בִּגְדֵי מַלְכוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁלְּבָשַׁתָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר "וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי":
פסוק ג
עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת. דָּבָר שֶׁהוּא בְאֶמְצַע וּבַחֲצִי הַמַּלְכוּת. הוּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹתוֹ בִּימֵי כֹרֶשׁ, וְחָזַר בּוֹ וְצִוָּה לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה. וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁעָמַד אַחֲרָיו גַּם הוּא בִּטֵּל הַמְּלָאכָה. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: אַף אִם תִּשְׁאֲלִי מִמֶּנִּי חֲצִי הַמַּלְכוּת, אֶתֵּן לָךְ:
פסוק ד
יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ טְעָמִים הַרְבֵּה בַדָּבָר: מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה אֶת הָמָן כְּדֵי לְקַנְאוֹ בַּמֶּלֶךְ וּבַשָּׂרִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא חוֹשֵׁק אֵלֶיהָ וְיַהַרְגֶנּוּ, וְעוֹד טְעָמִים רַבִּים:
אֶל הַמִּשְׁתֶּה. כָּל סְעוּדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן שֶׁהוּא עִיקָר:
פסוק ח
וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ. מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי כָּל הַיָּמִים, לְגַלּוֹת לְךָ אֶת עַמִּי וְאֶת מוֹלַדְתִּי:
פסוק י
וַיִּתְאַפַּק. נִתְחַזֵּק לַעֲמֹד עַל כַּעְסוֹ, כִּי הָיָה יָרֵא לְהִנָּקֵם בְּלֹא רְשׁוּת. וַיִּתְאַפַּק אישטנט"ר בְּלַעַ"ז:
פסוק יג
אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי. אֵינִי חָשׁ לְכָל הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לִי:
בְּכָל עֵת וגו'. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה מַרְאֶה לוֹ שְׁטַר שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לְעֶבֶד עַל חֹסֶר מְזוֹנוֹת כְּשֶׁנִּתְמַנּוּ רָאשֵׁי גְיָסוֹת מָרְדְּכַי וְהָמָן בְּמִלְחָמָה אַחַת: