רש"י על אסתר· רש״י
פרק ד
פסוק א
וּמָרְדְּכַי יָדַע. בַּעַל הַחֲלוֹם אָמַר לוֹ שֶׁהִסְכִּימוּ הָעֶלְיוֹנִים עַל כָּךְ לְפִי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם בִּימֵי נְבוּכַדְנֶצַר וְשֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:
פסוק ב
כִּי אֵין לָבוֹא. אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק:
פסוק ג
דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ. כְּשֶׁהַשְּׁלוּחִים נוֹשְׂאֵי הַסְּפָרִים עוֹבְרִים שָׁם נִתְּנָה הַדָּת בָּעִיר:
פסוק ז
פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף. פֵּרוּשׁ הַכֶּסֶף:
פסוק יג
אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ. אַל תַּחְשְׁבִי, כְּמוֹ "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי". "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ": "אַל תְּהִי סְבוּרָה לְהִמָּלֵט בְּיוֹם הַהֲרֵגָה בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין אַתְּ רוֹצָה לְסַכֵּן אֶת עַצְמֵךְ עַכְשָׁיו עַל הַסָּפֵק לָבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת":
פסוק יד
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. וּמִי יוֹדֵעַ אִם יַחְפֹּץ בָּךְ הַמֶּלֶךְ לַשָּׁנָה הַבָּאָה שֶׁהוּא זְמַן הַהֲרֵגָה:
לְעֵת כָּזֹאת. שֶׁהוּא הָיָה עוֹמֵד בְּנִיסָן וּזְמַן הַהֲרֵגָה בַּאֲדָר לַשָּׁנָה הַבָּאָה:
הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. אִם תַּגִּיעִי לִגְדֻלָּה שֶׁאַתְּ בָּהּ עַכְשָׁיו:
פסוק טז
אֲשֶׁר לֹא כַדָּת. שֶׁאֵין דָּת לִכָּנֵס אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "אֲשֶׁר לֹא כַדָּת" שֶׁעַד עַתָּה בְאֹנֶס וְעַכְשָׁיו בְּרָצוֹן:
וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. וְכַאֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לֵילֵךְ לְאִבּוּד אֵלֵךְ וְאָמוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי מִבֵּית אַבָּא אֹבַד מִמֶּךָ, שֶׁמֵּעַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי בְרָצוֹן נִבְעֶלֶת לְעַכּוּ"ם, אֲנִי אֲסוּרָה לְךָ:
פסוק יז
וַיַּעֲבֹר מָרְדְּכָי. עַל דָּת, לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהִתְעַנָּה י"ד בְּנִיסָן וְט"ו וְט"ז, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם י"ג נִכְתְּבוּ הַסְּפָרִים: