רש"י על אסתר· רש״י
פרק ב · פסוק ט
וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ. זָרִיז וּמְמַהֵר בְּשֶׁלָּהּ, מִשֶּׁל כֻּלָּן:
הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ. לְשָׁרְתָהּ, וְכֵן עוֹשִׂין לְכֻלָּן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ:
וַיְשַׁנֶּהָ. שִׁנָּה אוֹתָהּ:
רש"י על אסתר· רש״י
וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ. זָרִיז וּמְמַהֵר בְּשֶׁלָּהּ, מִשֶּׁל כֻּלָּן:
הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ. לְשָׁרְתָהּ, וְכֵן עוֹשִׂין לְכֻלָּן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ:
וַיְשַׁנֶּהָ. שִׁנָּה אוֹתָהּ: