רש"י על אסתר· רש״י
פרק ב
פסוק א
זָכַר אֶת וַשְׁתִּי. אֶת יָפְיָהּ וְנֶעֱצַב:
פסוק ג
וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים. לְפִי שֶׁכָּל פָּקִיד וּפָקִיד יְדוּעוֹת לוֹ נָשִׁים הַיָּפוֹת שֶׁבִּמְדִינָתוֹ:
תַּמְרֻקֵיהֶן. הֵן דְּבָרִים הַמְצַחְצְחִין כְּמוֹ "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף." שֶׁמֶן עָרֵב וּמִינֵי סַמָּנִים וּבְשָׂמִים הַמְטַהֲרִין וּמְעַדְּנִין אֶת הַבָּשָׂר:
פסוק ה
אִישׁ יְהוּדִי. עַל שֶׁגָּלָה עִם גָּלוּת יְהוּדָה. כָּל אוֹתָן שֶׁגָּלוּ עִם מַלְכֵי יְהוּדָה הָיוּ קְרוּיִים "יְהוּדִים" בֵּין הַגּוֹיִם, וַאֲפִילוּ מִשֵּׁבֶט אַחֵר הֵם:
אִישׁ יְמִינִי. מִבִּנְיָמִין הָיָה, כַּךְ פְּשׁוּטוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ:
פסוק ז
לוֹ לְבַת. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ "לְבַיִת", לְאִשָּׁה:
פסוק ט
וַיְבַהֵל אֶת תַּמְרוּקֶיהָ. זָרִיז וּמְמַהֵר בְּשֶׁלָּהּ, מִשֶּׁל כֻּלָּן:
הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ. לְשָׁרְתָהּ, וְכֵן עוֹשִׂין לְכֻלָּן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ:
וַיְשַׁנֶּהָ. שִׁנָּה אוֹתָהּ:
פסוק י
אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד. כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפָּחָה בְזוּיָה וִישַׁלְּחוּהָ, שֶׁאִם יֵדְעוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ:
פסוק יא
וּמַה יֵּעָשֶׂה בָּהּ. זֶה אֶחָד מִשְּׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁנִּתַּן לָהֶם רֶמֶז יְשׁוּעָה: דָּוִד וּמָרְדְּכַי. דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם אֶת הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ". אָמַר: "לֹא בָא לְיָדִי דָבָר זֶה אֶלָּא לִסְמֹךְ עָלָיו לְהִלָּחֵם עִם זֶה". וְכֵן מָרְדְּכַי אָמַר: "לֹא אֵרַע לְצַדֶּקֶת זוּ שֶׁתִּלָּקַח לְמִשְׁכַּב נָכְרִי אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לָקוּם לְהוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל". לְפִיכָךְ, הָיָה מְחַזֵּר לָדַעַת מַה יְּהֵא בְסוֹפָהּ:
פסוק יב
תֹּר. זְמַן:
פסוק יג
כָּל אֲשֶׁר תֹּאמַר. כָּל שְׂחוֹק וּמִינֵי זֶמֶר:
פסוק יד
אֶל בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי. הַשֵּׁנִי:
פסוק טז
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי. עֵת צִנָּה שֶׁהַגּוּף נֶהֱנֶה מִן הַגּוּף. זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ עֵת צִנָּה כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עָלָיו:
פסוק יז
מִכָּל הַנָּשִׁים. הַבְּעוּלוֹת, שֶׁאַף נָשִׁים הַבְּעוּלוֹת קִבֵּץ:
פסוק יח
וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה. לִכְבוֹדָהּ הֵנִיחַ לָהֶם מִן הַמַּס שֶׁעֲלֵיהֶם:
וַיִּתֵּן מַשְׂאֵת. שָׁלַח דּוֹרוֹנוֹת לָהֶם. וְהַכֹּל כְּדֵי לְפַתּוֹתָהּ אוּלַי תַּגִּיד מוֹלַדְתָּהּ. וְאַף עַל פִּי כֵן:
פסוק כ
אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת מוֹלַדְתָּהּ. לְפִי שֶׁמָּרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, הַמְזָרְזָהּ וְהַמְרַמְּזָהּ עַל כָּךְ:
פסוק כא
לִשְׁלֹחַ יָד. לְהַשְׁקוֹתוֹ סַם הַמָּוֶת:
פסוק כב
וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכַי. שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים דִּבְרֵיהֶם לְפָנָיו בְּלָשׁוֹן טוּרְסִי, וְאֵין יוֹדְעִים שֶׁהָיָה מָרְדְּכַי מַכִּיר בְּשִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיָה מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית:
פסוק כג
וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים. הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה מָרְדְּכַי לַמֶּלֶךְ: