אור ברסלב

רש"י על איכה· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק א

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי. הָיָה מִתְאוֹנֵן יִרְמְיָה לוֹמַר: "אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי", אֲשֶׁר רָאָה עֹנִי מִכָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נֶחֱרַב הַבַּיִת, כִּי אִם בְּיָמָי:

בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. שֶׁל רוֹדֶה וּמַכֶּה, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק ג

אַךְ בִּי יָשֻׁב. אֲנִי לְבַדִּי לוֹקֶה תָמִיד, כִּי כָל תְּשׁוּבוֹת מַכּוֹתָיו עָלָי:

פסוק ד

בִּלָּה בְשָׂרִי. כְּמוֹ "לְבוּל עֵץ". דָּבָר אַחֵר: "בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי". כְּמוֹ "וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה". כְּלוֹמַר, שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, וְלֹא הָיָה לָהֶם כַּר וְכֶסֶת וּבִלָּה בְשָׂרָם כְּשֶׁהֵם גּוֹלִים:

פסוק ה

וַיַּקַּף. הִקִּיפַנִי:

רֹאשׁ וּתְלָאָה. כְּמוֹ "רֹאשׁ וְלַעֲנָה". וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רֹאשׁ זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר בְּגָלוּת יְהוֹיָכִין. וּתְלָאָה, נְבוּזַרְאֲדָן שֶׁגָּמַר הַמַּכָּה בִימֵי צִדְקִיָּהוּ וְהֶלְאַנִי:

פסוק ז

גָּדַר בַּעֲדִי. עָשָׂה חוֹמָה לְנֶגְדִּי לִהְיוֹת כָּלוּא:

וְלֹא אֵצֵא. הוֹשִׁיב סְבִיבוֹתַי מַחֲנוֹת וּגְיָסוֹת שֶׁל אוֹרְבִים:

הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי. עָשָׂה לְרַגְלַי נְחֻשְׁתַּיִם כְּבֵדִים שֶׁלֹא אוּכַל לֵילֵךְ, פיריי"שׁ בְּלַעַ"ז:

פסוק ח

שָׂתַם תְּפִלָּתִי. סָתַם חַלֹּנוֹת הָרָקִיעַ בְּפָנֶיהָ:

פסוק ט

נְתִיבוֹתַי עִוָּה. אִם בָּאתִי לָצֵאת, אֵינִי יוֹצְאָה בַדְּרָכִים הַסְּלוּלִים, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְאֵצֵא דֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן:

פסוק י

דֹּב אֹרֵב הוּא לִי. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶהְפַּךְ לִי לְדֹב אוֹרֵב:

פסוק יא

דְּרָכַי סוֹרֵר. לְשׁוֹן סִירִים, קוֹצִים. סוֹרֵר, קוֹוֵץ אוֹתָם, מְפַזֵּר קוֹצִים בִּדְרָכָי:

וַיְפַשְּׁחֵנִי. לְשׁוֹן פִּסּוּק הָרַגְלַיִם שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדְּרָכִים שֶׁאֵין מֻפְנִים צָרִיךְ לְהַרְחִיב צְעָדָיו. וְיֵשׁ דֻּגְמָא בִלְשׁוֹן גְּמָרָא, "הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא:

פסוק יב

וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא. הֶעֱמִידַנִי כְנֶגֶד חִצִּיו לִירוֹת בִּי כְּמַטָּרָא, אשנייל"א בְּלַעַ"ז:

פסוק יג

בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ. חִצִּים שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹךְ אַשְׁפָּה שֶׁקּוֹרִין קויכר"א:

פסוק טז

וַיַּגְרֵס. וַיְשַׁבֵּר, וְדֻגְמָתוֹ "גָּרְסָה נַפְשִׁי". וְכֵן, "גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל":

בֶּחָצָץ. אֲבָנִים דַּקִּים שֶׁבְּתוֹךְ הֶעָפָר, שֶׁהָיוּ הַגּוֹלִים לָשִׁין עִסָּתָן בְּתוֹךְ הַגּוּמוֹת שֶׁחוֹפְרִים בַּקַּרְקַע, וְהֶחָצָץ נִכְנָס לְתוֹכָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל "עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה" לִשְׁתּוֹת בּוֹ וְלָלוּשׁ בְּתוֹכוֹ חֲרָרָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הֵם וְיַעֲשׂוּ כֵן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת". וְהֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים עָלָיו וְלֹא עָשׂוּ כֵן. לְסוֹף נִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם:

הִכְפִּישַׁנִי. כָּפָה אוֹתִי בָאֵפֶר כִּכְלִי הַכָּפוּי עַל פִּיו, ארנטי"ר בְּלַעַ"ז, וְיֵשׁ דּוֹמֶה בַמִּשְׁנָה, "פִּישׁוֹן הַגָּמָּל בַּמִּדָּה הַכְּפוּשָׁה מָדַד":

פסוק יח

וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי. אָמַרְתִּי בְלִבִּי בְּרֹב צָרוֹתַי, "אָבַד עוֹלָמִי וְסִבְרִי":

פסוק יט

וּמְרוּדִי. אקימפלויינ"ט בְּלַעַ"ז:

פסוק כ

זָכוֹר תִּזְכּוֹר. נַפְשִׁי אֶת עָנְיִי וּמְרוּדִי וְתָשׁוֹחַ עָלַי. כַּךְ הוּא פְשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיַן שִׁיטַת הַמִּקְרָא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: "זָכוֹר תִּזְכּוֹר", יָדַעְתִּי שֶׁסּוֹפְךָ לִזְכּוֹר אֶת הֶעָשׂוּי לִי, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי לְהַמְתִּין עַד זְמַן הַזְּכִירָה, וּמִכַּאן יִסַּד הַפַּיָּט, "בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לְךָ לִזְכּוֹר, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי עַד שֶׁתִּזְכּוֹר":

פסוק כא

זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי. אַחַר שֶׁאָמַר לִי לִבִּי, "אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵה'", אָשִׁיב זֹאת אֶל לִבִּי וְאוֹחִיל עוֹד. וּמָה הוּא זֹאת שֶׁאָשִׁיב אֶל לִבִּי?

פסוק כב

חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ. וְכָל הָעִנְיָן עַד "מַה יִתְאוֹנֵן וְגוֹ'":

כִּי לֹא תָמְנוּ. כְּמוֹ כִּי לֹא תַמּוּ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "כִּי לֹא תָמְנוּ" כְּמוֹ "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ". חַסְדֵי ה' הֵם אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ וְלֹא כָלִינוּ בַעֲוֹנֵינוּ:

פסוק כג

חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים. מִתְחַדְּשִׁים הֵם חֲסָדֶיךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם:

רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. גְּדוֹלָה הִיא הַבְטָחָתְךָ, וְדָבָר גָּדוֹל הוּא לְהַאֲמִין בְּךָ שֶׁתְּקַיֵּם וְתִשְׁמֹר מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּ לָּנוּ:

פסוק כד

חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי. ה' מְנָת חֶלְקִי, וְדִין הוּא שֶׁאוֹחִיל לוֹ:

פסוק כו

טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם. וָי"ו שֶׁל "וְיָחִיל" יְתֵרָה, כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "וְאַיָּה וַעֲנָה". טוֹב שֶׁיָּחִיל אָדָם וְיִדֹּם וִיצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה':

פסוק כח

יֵשֵׁב בָּדָד. מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל וְצָרָה, יֵשֵׁב גַּלְמוּד וִיצַפֶּה לְטוֹבָה:

וְיִדֹּם. לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ "אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמוּ" דִיהוֹנָתָן.

כִּי נָטַל עָלָיו. כִּי בַעַל הַגְּזֵרוֹת נָשָׂא עָלָיו הַגְּזֵרָה זוּ:

פסוק לא

כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי. לָכֵן טוֹב לִדֹּם:

פסוק לב

כִּי אִם הוֹגָה. אִם הָאָדָם מֵבִיא עָלָיו יָגוֹן בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹ, וְאַחַר כַּךְ, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.

הוֹגָה וַיַּגֶּה. לְשׁוֹן תּוּגָה הֵם:

פסוק לג

כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ. וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ. מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ, כִּי הֶעָוֹן גּוֹרֵם:

פסוק לד

לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו. מוּסָב עַל "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ" לִהְיוֹת מְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו וְגוֹ'. וְלֹא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר וְגוֹ'. וְלֹא לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ, כָּל אֵלֶה ה' לֹא רָאָה. לֹא נִרְאָה לוֹ, וְלֹא עָלְתָה לְפָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן:

פסוק לו

לֹא רָאָה. לֹא הֻכְשַׁר בְּעֵינָיו שֶׁיְּעַוְּתוּ בֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָדָם בְּרִיבוֹ, כְּמוֹ "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ וְגוֹ'":

פסוק לז

מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי, וְגוֹ':

פסוק לח

מִפִּי עֶלְיוֹן וְגוֹ'. וְאִם בָּאתִי לוֹמַר: "לֹא מִיָּדוֹ בָאָה אֵלַי הָרָעָה הַזֹּאת, מִקְרֶה הִיא שֶׁהָיָה לִי", אֵין זֹאת, כִּי אִם בֵּין רָעוֹת וּבֵין טוֹבוֹת, מִי זֹאת אָמַר וַתֶּהִי, אִם ה' לֹא צִוָּה, וּמִפִּיו לֹא תֵצֵא הֵן רָעָה הֵן טוֹבָה, אֲבָל מַה יֵּשׁ לְהִתְאוֹנֵן אָדָם חָי? "גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו". כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, כִּי הֵם הַמְּבִיאִים עָלָיו הָרָעָה. ("מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיּוֹם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְגוֹ'", לֹא יָצָא רָעָה וְטוֹבָה מִפִּיו, אֶלָּא הָרָעָה בָאָה מֵאֵלֶיהָ לְעוֹשֶׂה רַע וְהַטּוֹב לְעוֹשֶׂה טוֹב.) לְפִיכָךְ, "מַה יִּתְאוֹנֵן"? לָמָּה יִתְרַעֵם הָאָדָם אִם לֹא עַל חֲטָאָיו:

פסוק מא

נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם. כְּשֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּינוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, נִשָּׂא אַף לְבָבֵנוּ עִמָּהֶם לָשׁוּב, לְהָשִׁיב לְבָבֵנוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: "אֶל כַּפָּיִם" אֶל הָעֲנָנִים, אֶל שָׁמַיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה", וְכֵן "עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר". וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ בֶאֱמֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּאָדָם הָרוֹחֵץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו, שֶׁמַּשְׁלִיךְ מִיָּדָיו כָּל טִנּוּף, כִּי מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם, וְהַמּוֹדֶה וְאֵינוֹ עוֹזֵב, כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ:

פסוק מב

נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ. זֶה דַרְכֵּנוּ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע:

אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ. וּלְךָ הָיָה נָאֶה הַסְּלִיחָה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ:

פסוק מג

סַכּוֹתָה בָאַף. חָצַצְתָּ אֶת הָאַף לִהְיוֹת מְחִיצָה בֵינְךָ וּבֵינֵינוּ, וַתִּרְדְּפֵנוּ בוֹ:

פסוק מה

סְחִי וּמָאוֹס. הוּא נִיעַ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "כִּיחוֹ וְנִיעוֹ", שֶׁנִּסָּח מִתּוֹךְ הָרֵיאָה וְיוֹצֵא דֶרֶךְ הַגָּרוֹן:

תְּשִׂימֵנוּ. לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:

פסוק מז

פַּחַד וָפַחַת. כְּשֶׁנַּסְנוּ מִפְּנֵי הַפַּחַד, נָפַלְנוּ אֶל הַפַּחַת, שׁוּחָה:

הַשֵּׁאת. לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ הַשֵּׁאת:

פסוק מט

מֵאֵין הֲפֻגוֹת. מֵאֵין חֲלִיפִין וְהַעֲבָרָה:

פסוק נא

עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. יִרְמְיָה מִמִּשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיָה, וְאָמַר: "עֵינִי" בְּדִמְעָה "עוֹלְלָה" וְנִוְּלָה פָנַי עֲלֵי נַפְשִׁי "מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי".

עוֹלְלָה. לְשׁוֹן נִוּוּל, כְּמוֹ "וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי":

מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. מִשְׁפַּחְתִּי יֵשׁ לָהּ לִבְכּוֹת מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָעִיר, שֶׁהָיְתָה נִבְחֶרֶת לִקְדֻשָּׁה וְלַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל יִשְׂרָאֵל:

פסוק נג

צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי. בְּבֵית הַכֶּלֶא.

צָמְתוּ. אָסְרוּ, כְּמוֹ: "צוֹמֶת הַגִּידִין" "מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" אירייסו"ר:

וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי. עַל פִּי הַבְּאֵר. כַּךְ עָשׂוּ לְדָנִיֵּאל, וְיִרְמְיָה רָאָה בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ:

צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁצָּמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ, לֹא שָׁתוּ לִבָּם גַּם לָזֹאת עַד שֶׁיַּדוּ אֶבֶן בִּי:

פסוק נד

צָפוּ מַיִם וְגוֹ'. שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא אָדָם בְּמַיִם עַד מָתְנָיו, עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה, אֲבָל אִם צָפוּ הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ, אָז אוֹמֵר "אָבְדָה תִקְוָתִי". אֲבָל אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא "קָרָאתִי וְגוֹ'":

צָפוּ מַיִם. עַכּוּ"ם:

פסוק נז

קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָ. כַּךְ הָיִיתָ רָגִיל בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, לִקְרַב אֵלַי בְּיוֹם קָרְאִי:

פסוק נח

רַבְתָּ ה' רִיבֵי נַפְשִׁי. בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ:

פסוק נט

רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי. בַּצָּרָה הַזֹּאת שֶׁעִוְּתוּ בִי אוֹיְבַי:

שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כְבָר:

פסוק סה

מְגִנַּת לֵב. שֶׁבֶר לֵב, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל", אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ. דָּבָר אַחֵר: "מְגִנַּת לֵב". אוֹטֶם הַלֵּב, צָרָה וַאֲנָחָה, אֲשֶׁר הִיא כְמָגֵן כְּנֶגֶד לִבָּם. וְהַמְפָרְשׁוֹ בִלְשׁוֹן תּוּגָה וְיָגוֹן טוֹעֶה, שֶׁאֵין נוּ"ן נוֹפֶלֶת בּוֹ, שֶׁהַנּוּ"ן בְּיָגוֹן אֵינָהּ שֹׁרֶשׁ אֶלָּא כְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "הָמוֹן" מִגִּזְרַת "הָמוּ גוֹיִם" וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "קָלוֹן" מִגִּזְרַת "נִקְלֶה", וּכְנוּ"ן שֶׁל "צִיּוֹן" מִגִּזְרַת "צִיָּה", וְכֵן נוּ"ן שֶׁל "שִׁבְרוֹן" מִגִּזְרַת "שֶׁבֶר", (וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "שִׁמָּמוֹן", "שִׁגָּעוֹן" נִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִקְרוֹא וְקַל לְהָבִין):

תַּאֲלָתְךָ. לְשׁוֹן "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן":

תוכן העניינים

רש"י על איכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה