אור ברסלב

רש"י על איכה· רש״י

פרק ב

פרק א

פסוק א

אֵיכָה יָעִיב. יַאֲפִיל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים":

מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיהָם עַד לַשָּׁמַיִם, הִשְׁלִיכָם לָאָרֶץ בְּבַת אַחַת וְלֹא מְעַט מְעַט; מִאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא:

הֲדֹם רַגְלָיו. שְׁרַפְרַף מַרְגְּלוֹתָיו, וְזֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ:

פסוק ב

נְאוֹת יַעֲקֹב. בָּתֵּי יַעֲקֹב, לְשׁוֹן נָוֶה:

הִגִּיעַ לָאָרֶץ. הִשְׁפִּילָם לָאָרֶץ:

חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ קְרוּיִם "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים":

וְשָׂרֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ: אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֶחֱלִיפָם. הַמְמֻנֶּה עַל הָאוּר מִנָּה עַל הַמַּיִם, וְהֶחֱלִיף כָּל הַמְמֻנִּים, לְפִי שָׁהָיוּ בְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּבוֹטְחִים הֵם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אֶת שָׂרֵי מַעְלָה לְהַצִּילָם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם וּמֵחֶרֶב, וְעַכְשָׁיו, כְּשֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעַ אֶת שַׂר הָאֵשׁ בִּשְׁמוֹ, וְהוּא מֵשִׁיב: "אֵין מֶמְשָׁלָה זוּ בְיָדִי". וְכֵן כֻּלָּם:

פסוק ג

הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ. הֵשִׁיב עַצְמוֹ כְּמֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִלְּהִלָּחֵם בְּעַד בָּנָיו:

פסוק ד

דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ. לְפִי שֶׁכַּךְ דֶּרֶךְ דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת שֶׁהֵם חֲזָקִים, לָשׂוּם רַגְלוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא כוֹפְפָם, לְכַךְ נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן דְּרִיכָה:

שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ. כַּךְ חִבּוּר הַמִּלּוֹת, שָׁפַךְ חֲמָתוֹ שֶׁהִיא כָאֵשׁ. כִּי לֹא מָצִינוּ שְׁפִיכָה שֶׁל אֵשׁ אֶלָּא אֵצֶל חֵמָה, כְּדִכְתִיב "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם":

פסוק ה

וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה. הִרְבָּה בִכְנֶסֶת יְהוּדָה:

תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה. צַעַר וִילָלָה:

וַיֶּרֶב. נָקוּד יוּ"ד פַּתָּ"ח קָטָן שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִרְבָּה אֶת אֲחֵרִים. "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" נָקוּד חִירִ"ק שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָבָה הוּא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁפָּעַל שֶׁלָּהּ בְּהֵ"א, כְּגוֹן, פָּנָה, זָנָה, בָּכָה, כֵּן דַּרְכָּהּ לְשַׁמֵּשׁ כְּשֶׁהוּא מְחַסֵּר מִמֶּנָּה הֵ"א, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ נָקוּד חִירִ"ק, כְּגוֹן, "וַיִּפֶן פַּרְעֹה". וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל אֲחֵרִים, נָקוּד פַּתָּ"ח קָטָן, כְּגוֹן, "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב", "וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ", "וַיֶּגֶל מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשׁוּרָה":

פסוק ו

וַיַּחְמֹס. לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וְכֵן: "יַחְמֹס כַּגֶּפֶן", נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ:

כַּגַּן. כְּמוֹ שֶׁגּוֹזְזִין יַרְקוֹת הַגִּנָּה:

שֻׂכּוֹ. מְעוֹנָתוֹ. "שִׁכּוֹ" כְּתִיב, שֶׁשִׁכֵּךְ חֲמָתוֹ עַל בָּנָיו בְּחֻרְבַּן בֵּיתוֹ. כַּךְ נִדְרָשׁ בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת:

שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ. בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁשָּׁם הָיָה נוֹעָד לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם":

מֶלֶךְ וְכֹהֵן. צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וּשְׂרָיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל:

פסוק ז

נִאֵר. בִּטֵּל. וְכֵן "נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ":

כְּיוֹם מוֹעֵד. שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹרְרִים בְּתוֹכוֹ בְקוֹל רָם, כֵּן נָתְנוּ הָאוֹיְבִים בְּחֻרְבָּנוֹ קוֹל שִׂמְחָה:

פסוק ח

חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית. זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ כַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי":

נָטָה קָו. שֶׁל מִשְׁפָּט לִפָּרַע עַל עֲוֹנֵינוּ:

מִבַּלֵּעַ. מֵהַשְׁחִית:

חֵל וְחוֹמָה. שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא, חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁכְּנֶגֶד חוֹמָה גְבוֹהָה:

פסוק ט

טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְפִי שֶׁחָלְקוּ כָבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם". לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָהֶם בִּרְיָה וְטָבְעוּ בָאָרֶץ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ, מַעֲשֵׂי יְדֵי דָוִד הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטוּ בָהֶם אוֹיְבִים:

אֵין תּוֹרָה. אֵין בָּהֶם מוֹרֵה הוֹרָאָה:

פסוק י

יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ וְגוֹ'. כְּמַשְׁמָעוֹ, וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ. כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ צִדְקִיָּהוּ וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְדָּפְנָה שֶׁל אַנְטוּכְיָא וְשָׁלַח בִּשְׁבִיל סַנְהֶדְרִין, וּבָאוּ לִקְרָאתוֹ, וְרָאָה אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקַתֵּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: "סַדְּרוּ לִי תוֹרַתְכֶם פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וְתַרְגְּמוּהָ לִי". כֵּיוָן שׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים, אָמַר לָהֶם, "אִם הוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר, יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר?" אָמְרוּ לוֹ, "יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּיר לוֹ". אָמַר לָהֶם, "אִם כֵּן, אַתֶּם הִתַּרְתֶּם לְצִדְקִיָּהוּ אֶת שְׁבוּעָתוֹ". צִוָּה וּשְׁמָטוּם וְהוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ, וְקָשְׁרוּ שַׂעְרוֹת רֹאשָׁם בְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים וּגְרָרוּם:

פסוק יא

חֳמַרְמְרוּ. רגיזליר"ט בְּלַעַ"ז דֶּרֶךְ בְּנֵי מֵעַיִם, כְּשֶׁמַּשְׁלִיכָם אָדָם לָאוּר, הֵם כּוֹוְצִים וּמִתְחֲמַרְמְרִים:

בֵּעָטֵף. פשמי"ר:

פסוק יג

מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ. לוֹמַר לָךְ: "מַה תִּתְמְהִי עַל שִׁבְרֵךְ? הֲלֹא אַף לְאֻמָּה פְלוֹנִית אֵרַע כְּמוֹתֵךְ"?

מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ. כְּשֶׁבָּאָה צָרָה עַל אָדָם, אוֹמְרִים לוֹ: "אַף לִפְלוֹנִי עָלְתָה כָךְ". תַּנְחוּמִים הֵם לוֹ:

פסוק יד

שָׁוְא וְתָפֵל. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם. וּבִלְשׁוֹן לַעַ"ז אפלשטרימנ"ט:

וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ. לְהוֹכִיחַ דַּרְכֵּךְ עַל פָּנָיִךְ:

לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ. לְיַשֵׁר מְשׁוּבוֹתַיִךְ, לְשׁוֹן "שׁוֹבְבָה", "שׁוֹבָבִים", "וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב".

וּמַדּוּחִים. הִדִּיחוּךְ מֵעָלָי:

פסוק טו

שָׁרְקוּ. נוֹפֵחַ בְּפִיו, שיבלי"ר בְּלַעַ"ז, וְדֶרֶךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן הָרוֹאֶה דָבָר חָשׁוּב שֶׁחָרַב וְכָלָה:

כְּלִילַת יֹפִי. כָּל הַיּוֹפִי הָיָה שֶׁלָּהּ:

פסוק טז

פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם. מִפְּנֵי מָה הִקְדִּים פֵּ"א לְעַיִ"ן? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם מַה שֶׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם:

פסוק יז

בִּצַּע אֶמְרָתוֹ. כִּלָּה גְזֵרָתוֹ, כְּמוֹ "יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי":

אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם. מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע":

פסוק יח

פוּגַת. הָעֲבָרָה, טרישאלמינ"ט, כְּמוֹ "וַיָּפָג לִבּוֹ".

בַּת עֵינֵךְ. שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁקּוֹרִין פרוניל"ט:

פסוק יט

אַשְׁמֻרוֹת. שְׁנֵי חֶלְקֵי הַלַּיְלָה, שֶׁהַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁלשָׁה חֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת:

הָעֲטוּפִים. אשפומי"ן בְּלַעַ"ז:

פסוק כ

עֹלְלֵי טִפֻּחִים. יְלָדִים רַכִּים שֶׁעוֹדָן גְּדֵלִים בְּטִפּוּחֵי אִמּוֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ עַל דּוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹדַדְתּוֹ בִטְפָחִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם לָתֵת זָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי מַה שֶׁהָיָה גָדֵל, וּלְבַסּוֹף אֲכָלַתּוּ:

אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתָם "וְכִי נָאֶה לָכֶם שֶׁהֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים, שֶׁהוֹכִיחָם כְּשֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְיוֹאָשׁ וַעֲשָׂאוּהוּ עֲבוֹדַת אֱלִילִים "וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶן יְהוֹיָדָע". וְהָיָה כֹהֵן וְנָבִיא, וַהֲרָגוּהוּ בָעֲזָרָה:

פסוק כב

תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד. כְּמוֹ "קָרָאתָ". וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא:

מְגוּרַי. שְׁכֻנַי הָרָעִים לְהֵאָסֵף עָלַי לְהַשְׁחִית:

אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אוֹיְבִי כִלָּם. הַיְלָדִים אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְגִדַּלְתִּי אוֹתָם בָּא הָאוֹיֵב וְכִלָּה אוֹתָם:

תוכן העניינים

רש"י על איכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה