רש"י על איכה· רש״י
פרק ב · פסוק ח
חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית. זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ כַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי":
נָטָה קָו. שֶׁל מִשְׁפָּט לִפָּרַע עַל עֲוֹנֵינוּ:
מִבַּלֵּעַ. מֵהַשְׁחִית:
חֵל וְחוֹמָה. שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא, חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁכְּנֶגֶד חוֹמָה גְבוֹהָה: