רש"י על איכה· רש״י
פרק ב · פסוק ד
דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ. לְפִי שֶׁכַּךְ דֶּרֶךְ דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת שֶׁהֵם חֲזָקִים, לָשׂוּם רַגְלוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא כוֹפְפָם, לְכַךְ נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן דְּרִיכָה:
שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ. כַּךְ חִבּוּר הַמִּלּוֹת, שָׁפַךְ חֲמָתוֹ שֶׁהִיא כָאֵשׁ. כִּי לֹא מָצִינוּ שְׁפִיכָה שֶׁל אֵשׁ אֶלָּא אֵצֶל חֵמָה, כְּדִכְתִיב "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם":