רש"י על איכה· רש״י
פרק ב · פסוק ב
נְאוֹת יַעֲקֹב. בָּתֵּי יַעֲקֹב, לְשׁוֹן נָוֶה:
הִגִּיעַ לָאָרֶץ. הִשְׁפִּילָם לָאָרֶץ:
חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ קְרוּיִם "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים":
וְשָׂרֶיהָ. מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ: אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֶחֱלִיפָם. הַמְמֻנֶּה עַל הָאוּר מִנָּה עַל הַמַּיִם, וְהֶחֱלִיף כָּל הַמְמֻנִּים, לְפִי שָׁהָיוּ בְרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּבוֹטְחִים הֵם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אֶת שָׂרֵי מַעְלָה לְהַצִּילָם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם וּמֵחֶרֶב, וְעַכְשָׁיו, כְּשֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעַ אֶת שַׂר הָאֵשׁ בִּשְׁמוֹ, וְהוּא מֵשִׁיב: "אֵין מֶמְשָׁלָה זוּ בְיָדִי". וְכֵן כֻּלָּם: