רש"י על איכה· רש״י
פרק א · פסוק ג
גָּלְתָה יְהוּדָה. מֵאַרְצָהּ:
מֵעֹנִי. מֵחֲמַת עֹנִי:
וּמֵרֹב עֲבֹדָה. שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ כַשְׂדִּים:
הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם. וּבַמָּקוֹם שֶׁגָּלְתָה וְיָשְׁבָה שָׁם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ:
בֵּין הַמְּצָרִים. שֶׁיֵּשׁ גֹּבַהּ מִכַּאן וּמִכַּאן וְאֵין מָקוֹם לָנוּס:
הַמְּצָרִים. גְּבוּלִים שֶׁל שָׂדֶה וָכָרֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְאָב: