רש"י על איוב· רש״י
פרק מא · פסוק יב
מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן. כְּסִיר נָפוּחַ עַל הָאֵשׁ, שֶׁמַּעֲלֶה עָשָׁן:
וְאַגְמוֹן. פִּתְרוֹנוֹ לְפִי עִנְיָנוֹ, לְשׁוֹן כְּלִי חֶרֶשׂ הוּא, כְּמוֹ דּוּד נָפוּחַ; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה״ (ירמיהו א:יג):