רש"י על איוב· רש״י
פרק מ · פסוק לא
הֲתְמַלֵּא. אִם תְּמַלֵּא תַּאֲוָתְךָ, וְתַעֲשֶׂה סֻכּוֹת מֵעוֹרוֹ:
וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ. וְאִם תַּעֲשֶׂה מֵרֹאשׁוֹ צִלְצַל דָּגִים? כֶּפֶל לָשׁוֹן:
צִלְצַל. סֻכַּת דָּגִים. וְלַסֻּכָּה עֲשׂוּיָה מֵרֹאשׁוֹ קוֹרֵא אוֹתָהּ צִלְצַל דָּגִים, לְפִי שֶׁעֲשׂוּיָה מִמֶּנּוּ:
צִלְצַל. אַמְבּוֹרִיץ בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן צֵל הוּא, וְהוּא מִתֵּיבוֹת כְּפוּלוֹת, כְּמוֹ ״יְרַקְרַק אֲדַמְדַּם״ (ויקרא יג:מט), ״פְּתַלְתֹּל״ (דברים לב:ה), ״קַעֲקַע״ (ויקרא יט:כח):