אור ברסלב

רש"י על איוב· רש״י

פרק מ

פרק לט

פסוק ב

(מענה ה׳):
הֲרֹב עִם שַׁדַּי יִסּוֹר. הַאִם שַׁדַּי – אָדָם יִשְׂתָּרֵר?

מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶנָּה. הַבָּא לְהִתְוַכֵּחַ, יַעֲנֶה דְּבָרָיו?

פסוק ה

(מענה איוב):
אַחַת דִּבַּרְתִּי. כְּלוֹמַר: מְעַט אָמַרְתִּי וְלֹא אוֹסִיף עוֹד. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים: אַחַת דִּבַּרְתִּי, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי (איוב ט:כב) ״תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה״, לֹא אֶעֱנֶה עוֹד:

וּשְׁתַּיִם. שֶׁאָמַרְתִּי: ״אַל תַּעַשׂ עִמָּדִי״ (איוב יג:כ), לֹא אוֹסִיף:

פסוק ח

(מענה ה׳ מן הסערה):
הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי. הַאַף תּוֹכִיחַ שֶׁדְּבָרֶיךָ לְהָפֵר מִשְׁפָּטִי, וּלְהַרְאוֹת שֶׁהוּא מְעֻקָּל?

פסוק י

עֲדֵה. לְשׁוֹן עֲדִי וְתַכְשִׁיט:

פסוק יב

וְהָדוֹךְ. לְשׁוֹן ״דָּכוּ בַמְּדוֹכָה״ (במדבר יא:ח):

פסוק טו

בְּהֵמוֹת. מוּכָן לֶעָתִיד:

פסוק טז

כֹּחוֹ בְמָתְנָיו. בֵּיצָיו מְעוּכִים וְנִסְתָּרִים, וְלֹא נִתְּקוּ לְגַמְרֵי:

בִּשְׁרִירֵי. כְּמוֹ ״שָׁרְרֵךְ״ (שיר השירים ז:ג):

פסוק יז

יַחְפֹּץ. כְּמוֹ יַחְפֹּז (להלך כג) – מִתְקַשֶּׁה. וְכֵן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים ׳דַּחֲפִיזָא כִּי אוּפְתָּא׳ (חולין מז:) – קָשֶׁה כָּעֵץ:

פַּחֲדָיו. בֵּיצָיו:

יְשֹׂרָגוּ. גְּדִילִים כְּמוֹ ״וַיִּשְׂתָּרְגוּ״ (איכה א:יד), אוֹ שְׂרִיגֵי מִטָּה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (כלים כד:ח), וְהוּא לְשׁוֹן גָּדִיל:

פסוק יח

אֲפִיקֵי. חוֹזֶק:

גְּרָמָיו. עֲצָמָיו:

כְּמַטִּיל. כְּמַשָּׂאוֹי שֶׁל בַּרְזֶל:

פסוק יט

רֵאשִׁית דַּרְכֵי אֵל. מִבְּרֵאשִׁית נִבְרָא רֹאשׁ לַבְּהֵמוֹת:

הָעֹשׂוֹ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ יִשְׁחֲטֶנּוּ:

פסוק כ

כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ. וּבְסֵפֶר תְּהִלִּים כָּתוּב ״בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף״ (תהלים נ:י), אֶלֶף הָרִים נָשְׂאוּ לוֹ יְבוּל וּבְכָל יוֹם רוֹעֶה אֶת כֻּלָּם. (עד כאן יסד רש״י מכאן ואילך אינו לשון רש״י):

פסוק כא

צֶאֱלִים. צֵל אִילָנוֹת:

פסוק כב

יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלְלוֹ. אוֹתוֹ צֵל שֶׁל סֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה מְסֻבָּךְ וּמְסֻכָּךְ בְּאִילָנוֹת הַרְבֵּה:

פסוק כג

הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. פְּרָת, שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים, וְהוּא נָהָר גָּדוֹל – עוֹשְׁקוֹ וְגוֹזְלוֹ מִן הַבְּרִיּוֹת בִּשְׁתוֹתוֹ:

וְלֹא יַחְפּוֹז. לֹא מִתְקַשֶּׁה בִּטְנוֹ עַל שְׁתִיָּתוֹ, כְּמוֹ יַחְפֹּץ זְנָבוֹ:

יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן. בָּטוּחַ הוּא לִמְשֹׁךְ כָּל הַיַּרְדֵּן לְפִיהוּ, אִלּוּ הָיָה שׁוֹתֶה שָׁם. כְּמוֹ ״גֹּחִי מִבָּטֶן״ (תהלים כב:י):

פסוק כד

בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ. הַמָּקוֹם יִקָּחֶנּוּ בְּהַבִּיטוֹ בּוֹ, וְנִרְעָד מֵאֵימָתוֹ:

בְּמוֹקְשִׁים. כְּלֵי אוּמָּנוּת שֶׁל צַיָּדִים, שֶׁשּׁוֹלִים בָּהֶם דָּגִים:

פסוק כה

תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן וְגוֹ׳. כַּאֲשֶׁר תִּמְשְׁכֶנּוּ בְּחַכָּה וְתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ, הֲיְדַבֵּר אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים? כְּלוֹמַר: לֹא תוּכַל (לְהִתְקָרֵב אֵלָיו) בִּכְלִי מְצוּדָה:

תַּשְׁקִיעַ לְשׁוֹנוֹ. תַּשְׁקִיעַ חֶבֶל בִּלְשׁוֹנוֹ, לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹ:

פסוק כו

אַגְמוֹן. הוּא כָּפוּף, כְּמוֹ ״כִּפָּה וְאַגְמוֹן״ (ישעיה ט:יג); וְעָשׂוּי שֶׁל בַּרְזֶל, לָצוּד בּוֹ דָּגִים:

הֲתָשִׂים. אִם תָּשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַיָּם?

וּבְחוֹחַ. כְּלִי שֶׁל צַיָּדֵי דָּגִים:

תִּקּוֹב. כְּמוֹ תִּנְקֹב:

פסוק כז

הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים. אִם יַרְבֶּה לְךָ תַּחֲנוּנִים וִיבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ, שֶׁתַּנִּיחֵהוּ?

אִם יְדַבֵּר. כֶּפֶל מִלָּה:

רַכּוֹת. דְּבָרִים שֶׁל תַּחֲנוּנִים:

פסוק כח

הֲיִכְרוֹת בְּרִית עִמָּךְ. אִם יִכְרוֹת בְּרִית לְעָבְדְךָ, שֶׁתִּקָּחֶנּוּ לִהְיוֹת לְךָ עֶבֶד עוֹלָם?

פסוק כט

הַתְשַׂחֶק. אִם תְּשַׂחֵק וּתְטַיֵּל בּוֹ, כְּאִלּוּ הוּא צִפּוֹר קָטָן?

וְאִם תִּקְשְׁרֶנּוּ לְצַוָּארֵי (ס״א לְצֹרֶךְ) נְעָרֶיךָ הַקְּטַנִּים, שֶׁיְּטַיְּלוּ בּוֹ; כְּצִפֳּרִים קְטַנִּים שֶׁנּוֹתְנִין לְתִינוֹקוֹת, לְטַיֵּל וּלְפַיְּסוֹ:

פסוק ל

יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים. אִם יִכְרוּ וְיַחְכְּמוּ עָלָיו חֲבֵרִים וּמְכַשְּׁפִים, לָצוּד אוֹתוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִן הַיָּם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוֹת, שֶׁיֶּחֱצוּהוּ וִיחַלְּקוּהוּ בֵּין תַּגָּרִים; כְּעִנְיָן שֶׁעוֹשִׂים צַיָּדֵי הַיָּם, שֶׁצָּדִין דָּגִים גְּדוֹלִים בְּחָכְמָתָם, וּבָאִים הַתַּגָּרִים וְקוֹנִים מֵהֶם:

יִכְרוּ. לְשׁוֹן ״כּוֹרֶה שׁוּחָה״ (ירמיה יח:כב):

חַבָּרִים. לְשׁוֹן ״וְחֹבֵר חָבֶר״ (דברים יח:יא):

כְּנַעֲנִים. תַּגָּרִים:

פסוק לא

הֲתְמַלֵּא. אִם תְּמַלֵּא תַּאֲוָתְךָ, וְתַעֲשֶׂה סֻכּוֹת מֵעוֹרוֹ:

וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשׁוֹ. וְאִם תַּעֲשֶׂה מֵרֹאשׁוֹ צִלְצַל דָּגִים? כֶּפֶל לָשׁוֹן:

צִלְצַל. סֻכַּת דָּגִים. וְלַסֻּכָּה עֲשׂוּיָה מֵרֹאשׁוֹ קוֹרֵא אוֹתָהּ צִלְצַל דָּגִים, לְפִי שֶׁעֲשׂוּיָה מִמֶּנּוּ:

צִלְצַל. אַמְבּוֹרִיץ בְּלַעַ״ז, לְשׁוֹן צֵל הוּא, וְהוּא מִתֵּיבוֹת כְּפוּלוֹת, כְּמוֹ ״יְרַקְרַק אֲדַמְדַּם״ (ויקרא יג:מט), ״פְּתַלְתֹּל״ (דברים לב:ה), ״קַעֲקַע״ (ויקרא יט:כח):

פסוק לב

שִׂים עָלָיו כַּפֶּךָ. הִתְגַּבֵּר לַעֲרֹךְ לְפָנָיו, שֶׁתָּשִׂים עָלָיו כַּפֶּיךָ לְהַכּוֹתוֹ:

זְכֹר מִלְחָמָה אַל תּוֹסַף. וְאַל תּוֹסִיף זְכֹר גְּבוּרָתְךָ, לְהִלָּחֵם בּוֹ בַּמִּלְחָמָה:

אַל תּוֹסַף. מִן יָסַף, כְּמוֹ ״וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ״ (בראשית לח:כו); וּבְלַעַ״ז רֶקְרֵייטְרַ״שׁ. אַל תּוֹסַף. סָמֶ״ךְ נִפְתַּחַת, מִפְּנֵי סוֹף פָּסוּק; כְּמוֹ ״אַל תּוֹתַר״ (בראשית מט:ד); ״וַתֹּתַר״ (רות ב:יד); וְכֵן הַרְבֵּה כָּמוֹהוּ:

תוכן העניינים

רש"י על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה