רש"י על איוב· רש״י
פרק מ · פסוק כג
הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר וְלֹא יַחְפּוֹז. פְּרָת, שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים, וְהוּא נָהָר גָּדוֹל – עוֹשְׁקוֹ וְגוֹזְלוֹ מִן הַבְּרִיּוֹת בִּשְׁתוֹתוֹ:
וְלֹא יַחְפּוֹז. לֹא מִתְקַשֶּׁה בִּטְנוֹ עַל שְׁתִיָּתוֹ, כְּמוֹ יַחְפֹּץ זְנָבוֹ:
יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן. בָּטוּחַ הוּא לִמְשֹׁךְ כָּל הַיַּרְדֵּן לְפִיהוּ, אִלּוּ הָיָה שׁוֹתֶה שָׁם. כְּמוֹ ״גֹּחִי מִבָּטֶן״ (תהלים כב:י):