רש"י על איוב· רש״י
פרק מ · פסוק יז
יַחְפֹּץ. כְּמוֹ יַחְפֹּז (להלך כג) – מִתְקַשֶּׁה. וְכֵן בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים ׳דַּחֲפִיזָא כִּי אוּפְתָּא׳ (חולין מז:) – קָשֶׁה כָּעֵץ:
פַּחֲדָיו. בֵּיצָיו:
יְשֹׂרָגוּ. גְּדִילִים כְּמוֹ ״וַיִּשְׂתָּרְגוּ״ (איכה א:יד), אוֹ שְׂרִיגֵי מִטָּה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (כלים כד:ח), וְהוּא לְשׁוֹן גָּדִיל: