רש"י על איוב· רש״י
פרק לח · פסוק לד
הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ. לְצַוּוֹת עָלָיו לְהִתְקַשֵּׁר בְּחֶשְׁכַת מַיִם לִהְיוֹת שִׁפְעַת מַיִם מְתְכַסֶּךָ, וְהוּא קַדְרוּת הֶעָבִים, כְּמוֹ ״אוֹ חֹשֶׁךְ לֹא תִרְאֶה״ (איוב כב:יא). אוֹ שִׁפְעַת מַיִם. עַל פִּיךָ יְכַסֶּךָּ מִן הַשָּׁמַיִם: