רש"י על איוב· רש״י
פרק לח · פסוק כה
מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה. בַּעֲרַבְיָא קוֹרִין לְשַׂעֲרָה שִׁיטְפָא: כָּל שֵׂעָר וְשֵׂעָר שֶׁבָּרֹאשׁ פִּלַּגְתִּי לוֹ תְּעָלָה, גּוּמָא, לִינֹק מִמֶּנָּה; שֶׁאִלּוּ שְׁנַיִם יוֹנְקוֹת מִגּוּמָא אַחַת, מַחְשִׁיכוֹת מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. וְהֵם לֹא נִתְחַלְּפוּ לִי, בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי?! וְזֶהוּ ״מִן הַסְּעָרָה״ (איוב לח:א). דָּבָר אַחֵר: לַשֶּׁטֶף. טִפַּת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף: פִּלַּגְתִּי לְכָל טִפָּה גּוּמָא בֶּעָבִים; שֶׁאִלּוּ יוֹרְדוֹת שְׁתֵּי טִפּוֹת מִגּוּמָא אַחַת, מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הָאָרֶץ, וְנַעֲשֵׂית טִיט:
וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קוֹלוֹת. מִי פִלַּג? כָּל קוֹל וָקוֹל יֵשׁ לוֹ שְׁבִיל, וְאִם שְׁנַיִם הוֹלְכִים בִּשְׁבִיל אֶחָד, אֵין הַבְּרִיּוֹת סוֹבְלוֹת אֶת הַקּוֹל: