רש"י על איוב· רש״י
פרק לז · פסוק יג
אִם לְשֵׁבֶט. אִם לְפוּרְעָנוּת בְּנֵי אָדָם, מוֹרִידָם בֶּהָרִים וּגְבָעוֹת, שֶׁאֵין מְקוֹם זְרִיעָה:
אִם לְאַרְצוֹ. לְהוֹרִידָם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר בִּתְחִלַּת דִּין, לֹא לְשֵׁבֶט וְלֹא לִפְנִים מִן הַשּׁוּרָה, אֶלָּא בְּבֵינוֹנִית:
אִם לְחֶסֶד. שֶׁנַּעֲשׂוּ הַדּוֹר עַכְשָׁיו יוֹתֵר צַדִּיקִים מִשֶּׁהָיוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאוֹתָן גְּשָׁמִים שֶׁנִּגְזְרוּ בְּבֵינוֹנִית, מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹת מְסִבּוֹתֵיהֶם, לֵירֵד בְּחֶסֶד בִּזְמַנָּם, וְעַל הָאָרֶץ הַצְּרִיכָה לָהֶם; שֶׁלֹּא תֵּרֵד הַטִּפָּה מֵהֶם לְאִבּוּד:
יַמְצִיאֵהוּ. לַמָּטָר, לְאַחַת מִן הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ: